תאונה ברכב שכור 

מכונית שכורה סטתה ממסלול נסיעתה ופגעה בעמוד תאורה שלצד הדרך.

התאונה התרחשה בצומת וולקן בחיפה. במכונית נהגה סיגלית אסרף, צעירה בת 20. ברשות אסרף היה רשיון בן חצי שנה בלבד.

בתאונה נפגעה אסרף עצמה וכן עמוד התאורה. שתי הפגיעות שמשו, כל אחת בנפרד, מוקד למחלוקות משפטיות בין אסרף, לבין מבטחת הרכב בביטוח חובה ומקיף, חברת הביטוח אליהו.

בסבב ההתדיינות הראשון שהגיע עד בית המשפט העליון, נדונה דרישתה של אסרף כי אליהו תכסה את נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה. אליהו דחתה דרישה זו. אליהו התבססה על כך שהסכם השכרת המכונית התיר רק לשוכר הנקוב בשם, אורי פילו, להשתמש במכונית.

בעת התאונה - הוסיפה אליהו - נהגה אסרף במכונית. אמנם נהיגתה של אסרף נעשתה ברשותו של השוכר פילו, אך לא ברשות חברת ההשכרה. פוליסת הביטוח שהוצאה לחברת ההשכרה - הדגישה אליהו - מכסה אך ורק את בעלת הפוליסה (חברת ההשכרה) או את מי שנוהג ברשות חברת ההשכרה (במקרה זה אורי פילו).
אין היא מכסה את אסרף שהיא מקבלת הרשות השניה בשרשרת.

טענה זו של אליהו נדחתה בבית המשפט העליון לפני ארבע שנים (ע"א 494/89).

השופט תיאודור אור הסתמך על דוקטרינת "הרשות הראשונית". די במתן רשות ראשונית לשימוש ברכב על ידי בעל הפוליסה כדי לכסות גם כל סטייה או חריגה מאוחרות מן הרשות שניתנה ובלבד שאין מדובר בסטייה, או בחריגה קיצוניות במיוחד.

אין זה רצוי - קבע השופט אור - כי הנפגע יצטרך להתדיין עם חברת הביטוח על מהותם המדויקת של היחסים הפנימיים בין בעל הפוליסה לבין הנוהג.

בית המשפט העליון הגיע לפיכך למסקנה כי מתן הרשות על ידי השוכר פילו לאסרף, למרות שלא הורשה לכך על ידי חברת ההשכרה, אינו מהווה סטייה קיצונית במיוחד.

לפיכך חייב את אליהו בתשלום מלוא נזקי גופה של אסרף.

בימים אלה הגיע לסיומו סבב ההתדיינות השני בין אסרף לאליהו. כאן נדונה תביעתה של עירית חיפה כי אסרף תכסה את נזקי עמוד התאורה שנפגע בתאונה. אסרף פנתה לאליהו ודרשה כי זו האחרונה תכסה נזקים אלה במסגרת פוליסת ביטוח המקיף. אליהו דחתה את הדרישה באותה טענה כי בחוזה הביטוח נקבע שהכיסוי הבטוחי יחול על המכונית בתנאי שהנוהג בה הוא אדם שקיבל רשות לכך מאת חברת ההשכרה.

המחלוקת הגיעה לבית המשפט המחוזי בחיפה ונדונה בפני נשיא בית המשפט השופט מלכיאל סלוצקי.

הנשיא סלוצקי קבע כי אין מחלוקת שלפי תנאי הפוליסה היתה חברת ההשכרה רשאית להתיר את השימוש ברכב לנוהג אחר. ההגבלה הפנימית של חברת ההשכרה והאיסור שהיא הטילה על שוכר הרכב למסור את הרכב לשוכר אחר - אין בה כדי להשפיע על חבות חברת הבטוח. משקורה מקרה הבטוח, על אליהו כמבטחת, לשאת בתוצאות הנובעות מכך.

זאת ועוד, העיר השופט, במקרה זה חברת ההשכרה ממילא לא הקפידה בקיום ההגבלות.

בכך ניתן יסוד לשוכרי הרכב להניח שפוליסת הביטוח מאפשרת מתן רשות נהיגה לאחר בעל רשיון נהיגה ללא הגבלת גיל וותק החזקת רשיון נהיגה. בסופו של דיון חייב בית המשפט המחוזי בחיפה את אליהו לשאת גם בנזקי עמוד התאורה (ע"א 4018/97).

מסמך 293